חיתוך היהלום

חיתוך יהלום נחשב לחשוב ביותר מבין ארבעת הקריטריונים לבחירת יהלום (חיתוך, בהירות, משקל וצבע). חשוב להבין כיצד הפרופורציות של היהלום והקשר ביניהן משפיעות על הברק שלו, על הזוהר ועל הצבעוניות שלו.

 

רוב היהלומים “מתפשטים” בחיתוכם כדי לשמור על משקל מקסימלי מהיהלום המחוספס המקורי. טכניקה זו גורמת ליהלום להיות כבד יותר וגם מקריבה את הזוהר והברק הפוטנציאליים שלו. לרוחב ולעומק יש את ההשפעה הגדולה ביותר על אופן תנועת האור בתוך היהלום, וגם על האופן בו האור נפלט מהיהלום בצורה של ברק.

 

חיתוך יהלום מדורג על פי מספר מידות. אחוז העומק שלו (מדידה של הגובה לעומת רוחב האבן) ואחוז שטח הפנים שלו (מדידה של קוטר השטח העליון של האבן לעומת הרוחב הממוצע של האבן) הם שני גורמים עיקריים בקביעת האיכות של חיתוך יהלום. אחוזים אלה מפורטים בדו”ח ציון היהלומים המלווה כל יהלום שלנו. מומחים רבים מביעים דעות שונות ביחס לגודל שטח הפנים הטוב ביותר (קוטר הפן הגדול ביותר בראש האבן) והעומק הטוב ביותר ליהלום, מכיוון ששני הגורמים הללו לבדם אינם מספיקים כדי לשפוט במדויק את חיתוך היהלום. גורמים אחרים כמו זווית הכתר, עובי הרצועה, גודל הקולט, פוליש וסימטריה – כל אלה משחקים תפקיד בשיקול איכות החיתוך של היהלום.

 

פוליש וסימטריה

פוליש וסימטריה יכולים להשפיע על המראה הכללי של היהלום. פוליש מתייחס לאיכות פני השטח של היהלום וכולל תכונות כמו חיתוכים, קווי פוליש ושריטות. סימטריה מתייחסת לדיוק הצורה והיישור של הצדדים.